פרטים עלי

התמונה שלי
מחנך ומורה לאזרחות ולהיסטוריה מטעם תוכנית "חותם", מלמד בתיכון אורט רמת יוסף, בת ים.

יום שבת, 28 בינואר 2012

על פי (חוסר) תנועת הרכבות...

אהלן,

בשבועות האחרונים יצא לי, כמו לרבים אחרים, לשמוע בתקשורת על מחדל הרכבות בימי ראשון בבוקר.
על פי מה שצוין בכתבות, המדינה מפקירה את חיילי צה"ל בכך שהיא מונעת מהם לנסוע ברכבות בימי ראשון בין 06:00 ל-09:00 בבוקר. כך נמנעת מהם זכותם לנוע ברכבת, ובעצם כך היא מזלזלת בחייליה שיצטרכו לשלם מעתה על הנסיעה. היחס מקומם, משפיל, מבחיל ועשן העצבים מהביל.

אולם לאחר רגע חזרו אליי עשתונותיי וחשבתי לעצמי: רגע, התקשורת בישראל עשתה על זה עליהום, כלומר – יש לה פה אינטרס. הכותרות דווחו באופן פופוליסטי מידי ושלוח רסן על הפגיעה בחיילים וכמעט שלא הובאה הדעה שכנגד. נושא החיילים הוא תמיד עניין רגיש, וכל מה שמתקשר אליו, גם אם אינו פוגע בחיילים, ישר יהפוך לכותרת מפוצצת. העיקר להשיג כותרת. כותרת מעצבנת שווה קוראים. קוראים שווים כסף.

פה חשדתי.

אז ניגשתי לקרוא את תגובת צה"ל לעניין ונזכרתי לרגע בשירותי הצבאי בו השתמשתי כל יום ראשון בבוקר ברכבת.

אז הבנתי: כל העליהום הזה מיותר לחלוטין. הכיצד?

כל מי שאכן נסע אי פעם ברכבות ביום ראשון בבוקר אל בסיסיו מודע לסיוט הזה שנקרא רכבת ישראל. בתור חייל איחרתי לא אחת לבסיס בשל חוסר יכולתי לעלות על הרכבת. פשוט לא היה מקום. חיילים עמדו דבוקים לחיילים אחרים, ואלו האחרונים הצמידו פניהם לחלון כאשר הקיטבג שלהם חוצץ בינם לבין כל עמך בית ישראל שנוסעים לעבוד במרכז / צפון / דרום. לא אחת, בעת עצירת הרכבת, היו נוסעי הרכבת עפים ונופלים האחד על השני. לא אחת התפרץ כתוצאה מכך ויכוח קולני בין הנוסעים השונים וכל האווירה הייתה מתוחה. היו פעמים בודדות שהמתיחות כמעט נגמרה באלימות. נסכים כולנו – כך לא אמורים חיילינו היקרים להגיע לבסיס.

חוץ מזה, מעבר לחיילים קיים עוד עולם שנקרא אזרחים. אזרחים מן השורה, כמוני כמוכם, צעירים, בעלי משפחות וכו'. אלו מאחרים לעבודתם באופן קבוע בימי ראשון בשל העומס ונאלצים להמתין לשעה 08:30 כדי לעלות על רכבת שתוכל לאכלס אותם. אני חושב שגם זה לא הוגן.

דבר נוסף: במשך שנים משלם צה"ל לרכבת ולאגד סכום עתק של כסף עבור הסעות חינם לחיילי צה"ל. משלם – ולא רואה תמורה. חיילים ממשיכים לאחר לבסיסים, לעמוד שעות ברכבות ולהתפלל שאיכשהו לא יקבלו ריתוק על איחור שאינו תלוי בהם. שנית, בשעת קיצוצים, שיח ציבורי מבורך על צדק חברתי והתייעלות מנגנוני המדינה ובהם צה"ל, עשה צה"ל את בדק הבית שלו (ייתכן שלא בדיוק במקום שבו היה צריך) כדי לבדוק אם הסכום הזה שהוא משלם לאגד אכן פרופורציונאלי ומעבר לכך – האם יש תמורה בעד האגרה. לא צריך להיות פרופ' לינדנשטראוס כדי להיווכח שיש כאן מחדל כפול: צה"ל גם משלם יותר לרכבת, וגם לא רואה שום תמורה עבור הכסף שהוא מקבל. אדרבא, החיילים והאזרחים מקבלים יחס עלוב.

אז מה הפתרון? כמובן שהפתרון המקורי (לדעתי לפחות) טמון היה בהוספת קרונות ורכבות למלאי הקיים כדי לאפשר לכולם להגיע ליעדם בנוחות ובשלום. אולם כאמור רכבת ישראל היא לא המוסד היעיל ביותר בישראל, ובשל חוסר רצון / תקציבים / יכולת / ניהול / you name it פשוט לא מצאה פתרון הולם. אם כך פני הדברים, בישראל כמו בישראל – במקום שבו מערכת מסוימת לא עובדת – נכנס הצבא. ככה זה בחינוך, ככה זה במשטרה, ככה זה בקליטה, ככה זה בגיור, ככה זה ברווחה ובעוד תחומים רבים. לטעמי זה מצב בעייתי, שכן כך הרכבת עצמה לא תתייעל כי היא תסמוך על הצבא. בכלל, עצם מעורבות הצבא בכל המערכות במדינה הוא נושא מורכב שראוי לפוסט רחב ונפרד.

במילים אחרות אומר צה"ל (ובצדק): גבירתי רכבת ישראל היקרה, אם את לא מסוגלת לדאוג לחיילים שלי, אני אדאג להם בעצמי. אמר – והוסיף אוטובוסים לשם נוחיותם של החיילים. כך גם בצורה עקיפה הוא דואג לאזרחים.

אז על מה כל העצבים? כי מישהו אמר חיילים והסעות במקום רכבות? מישהו אי שם בתקשורת טרח לבדוק למה? מישהו שם נסע ברכבות ביום ראשון בבוקר כדי להבין על מה מדובר? כמובן שלא. העיקר לצעוק.

אז מה עכשיו? החיילים יתרגלו לנסוע באוטובוסים ויהיה להם נוח יותר (לפחות עד שמישהו ברכבת יעשה משהו). האזרחים יוכלו להגיע לעבודה בזמן. חוץ מזה, עדיף ככה. לאור שגרת השביתות והתקלות ברכבת ישראל עדיף לחיילים לסמוך על ההסעות הצה"ליות. לדעתי זה הרבה יותר בטוח מאשר השאלה אם הרכבת של 07:23 מרחובות לת"א תגיע בזמן ועם מקום שבו אוכל לעמוד (כי לשבת זה לאשקלונים שעולים על הרכבת ראשונים).

במקום לרדת על צה"ל ועל הפקרת החיילים, אני מציע לכל בעלי הלב הטוב ואלו שאכפת להם באמת מחיילי צה"ל ומאזרחי המדינה כאחד לפנות לרכבת ישראל בתלונות, אם בכלל. אולי זה בכלל יהיה נהדר: אולי פתאום, אחרי תקופת הסתגלות של חודש, גם החיילים יגיעו לבסיס בזמן וגם האזרחים לא יחששו לקבל על הראש מהבוס בעבודה.

מעבר לכך, בואו לא נאכל את כל מה שאומרים לנו בתקשורת בכפית. חוש ביקורת עצמי לא יזיק. האינטרנט נותן לנו, הפרטים, כוח. בואו לא ניתן לתקשורת להפוך לכנסייה של העידן החדש ולשלוט לנו במחשבות (לטוב ולרע).

שבוע טוב.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה