פרטים עלי

התמונה שלי
מחנך ומורה לאזרחות ולהיסטוריה מטעם תוכנית "חותם", מלמד בתיכון אורט רמת יוסף, בת ים.

יום ראשון, 3 ביולי 2016

הטמעת חדשנות בכיתה: הסוד להצלחה? חפשו מקום להיכשל בו


יום ראשון, 3.7, 14:00, קמפוס תל אביב במשרדי גוגל.
הפורום: מפגש מובילי תקשוב של תוכנית היל"ה בהובלת יניב סננס השפיץ. הגעתי למקום כדי לשתף בסיפור שמאחורי מיזם "לראות עולם", לצד שני כרישים רציניים - אסף חמץ מוביל קהילת "מהפכת הוידאו בחינוך" ואלי נצר, מורה למתמטיקה ומייסד "שיעורטונים" המצוין.

לאחר שכל אחד סקר את הסיפור האישי שלו, ישבנו לענות על שאלות שקשורות להובלת שינויים במערכת, ליוזמה, יזמות, מיזמים ומה שביניהם.

אחת השאלות שנשאלה שם, בפרשנות אישית שלי, היא השאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, כמעט תמיד וחשובה מאין כמותה, והיא:

איך מתמודדים עם הכנסה של טכנולוגיה לכיתה? סמארטפונים? הרי זה עלול לשבש את כל השיעור, להוציא את הכיתה מפוקוס וכו'. כאשר מדובר בבני נוער מתוכנית היל"ה (נוער בסכנת נשירה), הרי שאי הצלחת השיעור מבאסת עוד יותר (כי עד שהם מגיעים לכיתה...).

האמת היא שהשאלה האמיתית בבסיס השאלה הזו אינה נוגעת דווקא לטכנולוגיה, אלא להכנסתו של כל שינוי חדשני לכיתה - שינוי שמשפיע על הדינמיקה הכיתתית, שינוי שעלול לפגוע בתכלית השיעור כפי שאנו, המורות והמורים, תופסים אותה. אז איך מטמיעים חדשנות בכיתה?

שאלה נוספת שמורות ומורים שואלים אותי היא כזו: אני מלמד/ת ב-3 / 4 / 5 / 6 / 7 כיתות (לפעמים יותר, עבדכם הנאמן לימד פעם ב-9 כיתות). באיזו כיתה אני בוחר לבצע את הפיילוט? היכן לנסות את זה קודם? הרי אני רוצה לאפשר את ההתנסות לכלל הכיתות.

שאלה מעניינת, ונכתבו על כך כל מיני מחקרים במנהל עסקים ומאמרים בכלכליסט ודה-מרקר ובטח בעוד מלא ז'ורנלים כאלה ואחרים. כל יזם באשר הוא - עסקי, חברתי, חינוכי וכו' - במסגרת תהליך ההטמעה של המיזם שלו, צריך לזהות את האוכלוסיה הראשונה שתקפוץ על המציאה ותקלוט לתוכה את השינוי הכי מהר. האוכלוסיה הזו נקראת באנגלית Early Adopters, מאמצים מוקדמים. אם אתם קצת בענייני יזמות בכלל ובחינוך בפרט, סביר מאוד להניח שמתישהו ראיתם את הגרף הבא:


לצד ה-Early Adopters (בדר"כ כ-14% מכלל המשתמשים), יש את ה-Early majority (הרוב המוקדם - 34%), וכן הלאה - רוב מאוחר (34%), ומפגרים מאחור (16%). "רגע, אבל פספסת 2%" יאמרו המורות למתמטיקה. נכון, אלו הם החדשנים שיוצרים את השינוי.

כשמדברים על הכנסת שינוי לכיתה יש כאלו שבוחנים את בחירת הכיתה ליישום הפיילוט (הניסוי הפדגוגי) על פי כל מיני פרמטרים כמו:
א. הכיתה שבה זה יצליח - הולכים על האוכלוסיה החזקה ביותר בבית הספר
ב. הכיתה שהכי צריכה את זה - בוחרים בכיתה שלא סובלים ללמד בה ומקווים שהכנסת השינוי תציל את הלמידה בכיתה.
ג. היעדר בחינות - לוחצות ומלחיצות
ד. יחסי אמון מול המנהל/ת - שנותנים רוח גבית לשינויים
ה. תקופה בשנה - אין אירועים מיוחדים, זה הזמן לניסויים

יש עוד כל מיני דברים שיכולים להשפיע. אולם מנסיוני בהטמעה מול כמות לא מבוטלת של מורים אותם זכיתי ללוות בתהליכי ההטמעה של "לראות עולם" בכיתותיהם, למדתי שצריך לחשוב קצת אחרת.

כשאני חושב ביחד עם מורה באיזו כיתה כדאי לו/לה לבחור לביצוע הפיילוט, אני שואל שאלה פשוטה אחת:

באיזו כיתה תרגיש/י נוח להיכשל? 

הסיבה לשאלה היא די פשוטה: כשאני מנחה פיילוט בכיתה, אני יוצא מנקודת הנחה שהגורם הכי חשוב בניסוי הפדגוגי הוא המורה עצמו ויכולתו להנחות ולהוביל את השינוי בכיתתו. לאור העובדה שמדובר בניסוי ראשוני, צריך לספק למורה תנאי מעבדה אופטימליים לבניית יכולתו ללמוד מהצלחתו - כמו מטעויותיו - ולצבור ביטחון בעצמו.

לכן, המלצתי לכל מורה היא לבחור בכיתה שיש לו/לה את יחסי האמון הטובים ביותר איתה. 



זו יכולה להיות כיתה שנחשבת "טובה יותר", או "מאתגרת" יותר - אבל ההגדרות האלו לא רלוונטיות. כל מה שרלוונטי הוא תחושתו הפנימית של המורה.
יתרה מכך, מומלץ בחום לשתף את התלמידים בניסוי, בחוויית הפיילוט והלמידה מהצלחתו או אי הצלחתו וכך לגייס את כל הכיתה לשינוי. פעולה כזו תחזק עוד יותר את האמון בין המורה לכיתתו. בחרת בנו לבצע את הניסוי הזה? זה לא מובן מאליו. העובדה שהמורה אינו חושש להיכשל בכיתה הזו (או הכי פחות חושש להיכשל בה) מוכיחה שזו הכיתה שבה יש לו ביטחון רב יותר בעצמו ובקשר עם תלמידיו. כמובן שאיננו מחפשים את הכישלון ועושים את כל הפעולות לוודא הצלחה, אך באמצעות בחירה כזו אנו יכולים לצמצם את הפחד מכישלון כמעט לחלוטין, ולעתים אף לנטרלו כליל! 

בדיוק כפי שתלמידים מרשים לעצמם לטעות בכיתה שבה הם חשים בנוח, כך באופן מעניין המורה הופך לתלמיד מול תלמידיו - והם אלו המחזקים אותו. לכל מורה דרך משלו להשיג אמון עם כיתה מסוימת (בשאיפה עם כל הכיתות כמובן).

האמון הזה, לדעתי, הוא הנכס הגדול ביותר להצלחת הטמעתו של כל שינוי בבתי הספר. אולי דווקא במקומות שבהן אתה המורה לא חושש להיכשל - דווקא מהם יצמח השינוי המוצלח ביותר. 


* להזמנת סדנה בנושא עידוד יזמות בבית ספרכם, צרו איתי קשר בכתובת: tomerba312@gmail.com


  

6 תגובות:

  1. תומר, יישר כוח על העשייה המבורכת שלך, בהחלט התחברתי לכל מילה שכתבת,
    תודה
    נהוראי ארבל

    השבמחק
  2. כרגיל, כל משפט וכל כוונה - מגובה בעשייה.

    השבמחק
  3. כרגיל, כל משפט וכל כוונה - מגובה בעשייה.

    השבמחק
  4. בתור מוביל תקשוב ששמע (ונהנה מאוד),שאלה חשובה שלא נשאלה - איך אנחנו נוביל חדשנות שכשתוכנית הלימודים לא מאפשרת. הרי שינוי לא יכול להיות רק בצורה אלא צריך גם להיות בתוכן. התשובה שאני עונה -המהפכות הן קטנות,ואולי ה'למידה המשמעותית' עם כל הציניות שלנו היא התחלה טובה. (רק חבל שאי אפשר לאמץ אותה בהיל"ה).

    ושוב-תודה !

    השבמחק
  5. תצליח במקום בו תרגיש בנוח. נח לנסות, לטעות, להנות ומקסימום להצליח :)

    השבמחק